דיסטופייה מוזיקלית של צנזורה בענן - 147

לרלרת למה כולם שולחים מיילים על תנאי השימוש? כי יש חוקים חדשים באירופה שמחייבים אותם. זה בעיקר מזכיר לנו שהמידע נמצא במקום אחר ואנחנו מאפשרים לעשות בו מה שהם רוצים. כלומר יבקשו מאיתנו רשות יותר, ונצטרך לאשר – אבל אחרי זה הם יעשו מה שבא להם. לא טוב? אפשר לעזוב את גוגל, פייסבוק, ג׳ימייל, איביי, גט טקסי וכל שירות אחר שנרשמנו אלי – והפעם אפשר למחוק את המידע. אבל אנחנו לא נעזוב. אהוד שונא אפליקציות שלא מפרטות צ'יינג'לוג איך לצפות במונדיאל? לא לצפות בו. זה כדורגל וזה משעמם. יום מגבת שמח המצלמה שנמסה

העתיד הדיסטופי של גוגל

דה וורג' חשפו סרטון פנימי של גוגל שבעצם אומר שכמו ש-DNA משתנה עם האבולציה, אבל שהיום יש לנו יכולת לשנות אותו באמצעות הדנסה גנטית – כך המידע עלינו ומה שאנחנו עושים (שנאסף משירותים של גוגל וממכשירים מרובי חיישנים (מיקום, מצלמה, מיקרופון, גובה, האצה וכולי) יכול לשנות את ההתנהגות שלנו. אבל לא שלנו אישית – אלא שלנו כאנושות. ואם חסר מידע – גוגל תשלים אותו. אם לא הכנסתם את המשקל שלכם לפרופיל למשל, היישות הבדיונית שגוגל מציירת פה תציע לכם לקנות משקל, או תדפיס בתלת מימד משקל לפי הטעם שלנו – כדי שנרצה לקנות אותו – וזה לא סתם יהיה פרסומת שנחפש איפה האיקס שלה.

גוגל טוענת שזה ניסוי מחשבתי – של מה אפשר לעשות בשביל לעורר פרובוקציה ודיון. במילים אחרות – דיון תאורטי ביכולות של החברה שהמוטו שלה הוא לא להיות מרושעת, ובעצם לראות שהנה אולי יש יכולת כזאת אבל אנחנו צריכים לרסן אותה, או להשתמש בה לטוב.

כבר עכשיו גוגל ופייסבוק עושות שימוש במידע עלינו בשביל לשנות את ההתנהגות שלנו בדברים קטנים יותר וקטנים פחות. גוגל למשל מציעה לנו לצאת באוטובוס לעבודה או מראה לנו מתי לצאת ברכב כשיש פקקים, בלי ששאלנו באופן אקטיבי ובעצם משנה לנו את סדר היום. פייסבוק – משנה לנו את הפיד ומציגה לנו פוסטים ופרסומות שיכולות לשנות את המצב רוח שלנו היא ביצעה ניסוי שנוי במחלוקת על מצב רוח, מואשמת שאפשרה לכוחות כלכליים להטות את הבחירות על ידי הפצת פרסומים ופייק ניוז לפיד שלנו, ועכשיו נזהרת יותר מדי בבחירות באירופה.

המחשבה של גוגל אומרת אם הנדסת DNA יכולה לשפר בריאות האם אפשר לשפר התנהגות. וכאן עולות השאלות – מי מחליט מה היא התנהגות טובה? האם בזה שמסרתי לגוגל הכל הסכמתי שישפרו את ההתנהגות שלי? או שרק הסכמתי לקבל פרסומות לפנסים אם אני חובב חושך. גוגל מעלה שאלה מדאיגה – מה אם אנחנו לא הבעלים של המידע שלנו, אלא רק שומרים עליו באופן זמני? רגע מה? זה צריך לעלות בכלל לניסוי מחשבתי?

מה אנחנו יכולים לעשות? לא הרבה. כלומר אפשר לתמוך במחוקקים כמו באירופה שמעודדים שקיפות של חברות ושלכל הפחות נדע על מה אנחנו חותמים ב״אני מסכים לתנאי השימוש״ ושנדע או נסכים מחדש – אם משהו בזה השתנה.

ספויטפיי בעד ונגד צנזורה חברת ספוטיפיי הודיעה לפני שבועיים וקצת שהיא לא תקדם תוכן אלים ותוכן שהיוצרים שלו הם אלימים או עשו מעשים לא ראויים במסגרת מדיניות עריכה חדשה. מה זה לא תקדם? היא הסירה אמנים כמו ביל קוסבי ולואי סיקיי מרשימות השמעה וטבלאות של סטנדאפים מוקלטים. באותו אופן היא מצניעה את אר קלי מההמלצות שלה, ואת אקס אקס טן טסיון (בדקנו בגוגל איך הוגים את זה) – לא תקבלו אותם בהמלצות אם אתם אוהבים דברים דומים.

ספוטיפיי לא מוחקת אותם לחלוטין מהשירות כי לטעמה לא צריך לצנזר מוזיקה. מי שרוצה לצרוך את האמנים הללו שנגד חלקם עלו טענות, חלקם הודה וחלקם הורשע באלימות או אלימות מינית, יכול לחפש ולשמוע אותם – חופשי. גם את אלה שהיא מוחקת היא אומרת שהיא בודקת בהקשר בתמונה המלאה כי מה שיכול להיתפש כפוגעני במקום ובזמן מסויים על ידי אנשים מסויימים, יכול להיתפש אחרת על ידי אחרים במקום אחר או בזמן אחר.

אז היא לא באמת צינזרה אמנות של אנשים פוגעניים ואלימים. יש מחלוקת אם בכלל צריך לעשות את זה, אם אפשר להפריד אמנות מהאמן (ומשותפים אחרים ליצירה שלא פגעו באף אחד, אבל הצנזורה תעניש אותם. ואם מוחקים – אז למה רק ספציפית את אלה ולא רבים אחרים שלאורך ההסטוריה היו אמנים דגולים אבל אנשים איומים שפגעו באחרים. יש הרבה מוזיקה של עבריינים שחזרו למוטב וסרטים או יצירות של אנשים מרשים לעצמם להיות חארות בגלל שהם עשירים.

והנה עכשיו מתפרסם בבלומברג שספוטיפיי חוזרת בה, וכנראה תחזיר חלק מהאמנים האלה לרשימות, בגלל לחץ מכוחות חזקים אחרים בתעשיית המוזיקה שמאיימים לבטל עם ספוטיפיי את העסקה ולמשוך משם את השירים שלהם.

אז אין פה דיון על פוליטיקה של אמנות, דעות או חופש ביטוי. זה דיון כלכלי נטו. את מי יותר משתלם לעצבן. כמה לקוחות שיעזבו במחאה ויבטלו מנויים ב-10 דולר כל אחד, או גורמים חזקים בתעשיית המוזיקה שיגרמו ליותר ביטולים.

אפל נותנת גיבוי שלא באמת עוזר

אפל מציעה חודש חינם אחסון אייקלאוד במקום לעשות אותו בנפח הגיוני זה אותו נפח מ-2011. 5 ג’יגה לא מספיק לכלום ואתה נשאר בלי גיבוי

המלצה בדקה

אהוד: הספר יום בחייו של מרלון בנדו + מושך את ההמלצה משבוע שעבר (Evil Genius) ולשחר עף הפוני על זה כי זה דיי מטורף מה שהלך שם.

שחר: ההופעה החיה של מונטי פייתון – ועל הסרט התיעודי שסביבו. בונוס למתמידים – What About Dick של אריק איידל – תסכית מצולמת עם כל הכוכבים המצחיקים, הכל בנטפליקס.