נדב קפלן על מחקרו הבלשי - שהשב״כ מסכל את השלמת מימצאיו - המבסס השערת קנוניה ביסוד ההתנקשות בקסטנר ב-1957

ד״ר נדב קפלן, אלוף-מישנה ונווט קרב בחיל האוויר בשנותיו בקבע ובמילואים, נכבש לחקור הבטים בתולדות יחסן של מדינות לאישים שפעלו בתקופתה של שואת יהדות אירופה. תחילה התעמק  בראול ולנברג, שוודיה והונגריה, ומתוך הסיפור ההונגרי הגיע לפרשת רצח קסטנר, ההתנקשות הפוליטית המסעירה ביותר בתולדות ישראל - מטרים מעטים מהרחוב המנציח קורבן קודם, ארלוזורוב - עד לרצח רבין.

כאיש-צבא היה קפלן בין השאר ראש לשכת מפקדו הסוער של חיל האוויר באמצע שנות ה-70׳, אלוף בני פלד, כולל במבצע אנטבה; וראש מחלקת ארגון ותכנון במטה החיל. בתום שירותו היה מעורב במאמץ לשכנע חברים בממשלת שמיר-פרס שהמשך תוכנית ה״לביא״ יפגע בכושרו הכללי של חיל האוויר (כוחות היבשה סבלו עוד יותר).

 דומה שמערכת המיון והאיבחון של חיל האוויר השכילה לנתב אותו, ממושב הנווט ועד לתפקידו כאל״מ, כך שייטיב לנצל את יכולתו השיטתית והיסודית. לראייה, כשאסף את החומר לחקירה הבלשית שהניבה את ספרו ״מדוע חוסל קסטנר״, ניהל עבודת-מטה, שתי וערב, בעזרת מומחים וצוותים.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מגולל קפלן את היריעה המשפטית, הפוליטית והבטחונית של פרשת רצח קסטנר. זאת מסכת של מערכות רבות, מבודפשט 1944 לנירנברג 1945 לירושלים ותל אביב של שנות ה-50׳, עם דמויות ראשיות ומישניות, בן גוריון ואיסר הראל, שרת והיועץ המשפטי לממשלה חיים כהן, ראשי מחתרת הימין יעקב חרותי ויוסף מנקס, הקורבן קסטנר והמתנקש אקשטיין. 

בתפקיד ניצב ג׳, נשיא המדינה החותם ביומו הראשון בתפקיד על חנינת המורשעים ברצח - זלמן שז״ר. זה קרה שבועות מעטים לאחר שהממליץ הראשי על החנינה, הממונה (על ראש השב״כ עמוס מנור) הראל, התפטר בעקבות סכסוך עם בן גוריון על רקע מדיניותו כלפי גרמניה, ושבועות מעטים לפני התפטרות בן גוריון מראשות הממשלה.

קפלן הספיק לדובב, באחרית ימיהם, את חרותי - גם על ידידותו המופלאה עם רודפו, איסר האוסר והמשחרר - ואת אקשטיין, שהודה בייצור גירסה כוזבת, מאוחרת, שסתרה את העובדות המוכחות.

זאת היתה רק היסטוריה רחוקה, נבירה בעתיקות, אילו מוסדות המדינה איפשרו סוף-סוף לכל סקרן להתוודע למלוא החומר המתועד; והרי מלכתחילה יש בפרשיות כאלה חוליות גורליות בעל-פה בלבד, ואחרות שרישומיהן מושמדים. אבל השב״כ, באטימות המעודדת חובבי השערות מזימתיות להאמין שהנסתר במזיד מוסתר, שיכנע את בית המשפט העליון, כמו בשנות ה-50׳, לקבור את הסודות ולכסות את הכיתוב שעל המצבה.

ואחרי כל הדברים הללו, לעומת ההווה שקפלן - גם נדב, לא רק רחוב המחאה - מתקומם כנגדו, המדינה הצעירה ההיא, על כל פגמיה וצרותיה, עם מפא״י ומחתרות, שילומים ושערוריות, ב״ג וש״ב וכאבן של משפחות קרבנות כקסטנר, היתה טובה יותר, מגלמת הבטחה שאינה מיוחדת לנווטים במטוסיהם, לאופק מתבהר.


הפיק: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב