ישראל בהרב (2): ״נכדתי התנדבה בעקבותי ובעקבות בני לקורס טיס. כשסיימה את ההשתתפות שם, התאכזבתי יותר ממנה״

בשיחה השנייה של אמיר אורן עם תא״ל במילואים ישראל בהרב ב״אפרכסת״ משחזר טייס-הקרב שהפיל 12 מיגים את הרגעים והימים סביב ההמראה שכמעט הרגה אותו ב-7 באוקטובר 1973.

בהרב היה אז, שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-28, רב-סרן בטייסת היירוט 101 בבסיס חצור, סגנו הבכיר של מפקד הטייסת אבי לניר. חיל האוויר התגאה תמיד בסבב המהיר של גיחותיו - רק חוזר מטוס ונוחת, וצוותי הקרקע מזדרזים להכין אותו למשימה הבאה. בפעם הזאת, ביום הקשה ביותר במלחמה, היה החפזון רב מדי. צמיגי הגלגלים טרם התקררו ואחד מהם התלהט בריצה על המסלול ושיבש את ההמראה עד כדי סכנת תאונה קטלנית.

התיאור המפורט של החלטות הטייס על פעולות החירום בשברירי-השניות של בין חיים ומוות מצמרר גם כשהסוף ידוע, אחרי יובל שנים וכמסופר בזכרונות בהרב, ״בין רקיע לארץ״. למרות פציעתו מיהר בהרב לחזור לניהול הלחימה בטייסת, לפקד עליה לאחר שלניר נשבה (ונרצח) בסוריה ואף להפיל בשלהי המלחמה שלושה מיגים, בסוריה ובמצרים. 

על חיל האוויר בפיקוד בני פלד במלחמת יום הכיפורים דעתו חיובית, אם גם מהולה בביקורת, אך עיקר זעמו, ״צרור בהרב״ בהשאלה משיטת היירוט שהגה בשנות ה-60׳, מכוון למשתלחים ללא ביסוס בביצועי החיל. הם לא הבינו, ואולי מסרבים להבין שאינם מבינים, את יחסי הגומלין בין המסתייעים הקרקעיים והמסייעים האוויריים התלויים בנתונים המסופקים להם. הוא בז לשוטים המתחזים למומחים, ואין הכוונה ל״בז״, F-15, שבהרב היה ראש צוות איפיונו וקליטתו.

לא היתה לו התנגדות עקרונית למטוסים מתוצרת התעשיה האווירית - הוא הטיס את ה״נשר״ ופיקד על טייסת ״כפיר״. אך כראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל התעמת עם תומכים נלהבים מדי של ה״לביא״ וגילה שהתנגשות של טייס-קרב בחסידים מסוכנת כמעט כמו בחסידות. מצדדי ה״לביא״ היגלו את האל״מ העיקש לאגף התכנון במטכ״ל, לראשות החטיבה האסטרטגית, שם היה ממניחי היסודות לשיתוף-הפעולה עם הפנטגון, שתוצריו ניראו לעין כל מאז 7 באוקטובר 2023 וביתר שאת ביירוט המתקפה הטילית האיראנית בליל 13-14 באפריל השנה.

בהרב חזר מגלות המטכ״ל לחיל האוויר יחד עם מפקדו באג״ת אביהו בן נון, שסייע לשר הבטחון רבין ולרמטכ״ל שומרון להפוך את מדיניותם הלוביסטית-לביאיסטית של קודמיהם; ולאחר ראשות להק המודיעין יצא לגלות אמיתית, באירופה, כנספח צה״ל. לטוס המשיך עד גיל 60, כמדריך פרחי-טיס, כשהוא גאה בצאצאיו שהלכו בדרכו. 

הטיסה חסרה לו, אך לא אותה טיסה ששובשה ושכמעט עלתה לו בחייו: היא חזרה ופקדה אותו, כחושך מצרים, בנקודות קבועות, כשמטוסיו האיצו להמראות.


הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב