השופט יצחק זמיר חוגג 91 חלק א׳: בחרתי מקצוע שמערב אותי ככל שניתן בענייני הציבור #9

פרופ׳ יצחק זמיר, לשעבר שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.

״אני השתייכתי לדור שבנה את מודיעין חיל האוויר. המקור העיקרי שלנו היה עיתונות. פרט כזה ופרט כזה. זה היה מאוד פרימיטיבי ומאוד בסיסי. מטה חיל האוויר היה אז קטן. אנחנו התחככנו איש ברעהו. לא היה לי מושג מה זה מטוס ומה זה מודיעין, אבל תוך כדי עבודה התחלתי לקרוא קצת מטוסים וקצת על טייסים. כיוון שקיבלתי עיתונות מחוץ לארץ, ואז צץ לי רעיון לפתוח בביטאון חיל אוויר חידון מטוסים. העורך הציע לי לכתוב כתבות לעיתון, וזה היה מקור ההכנסה שלי בתור סטודנט״.

״לא באתי להרצאות בכלל, הייתי סטודנט רע מאוד. הייתי לוקח חודש לפני הבחינה וקורא את ההרצאות. זה הוכיח את עצמו יפה מאוד. כשאני נעשיתי מורה בפקולטה, היה לי ברור שאני הולך לשנות את ההוראה. אני לימדתי בשיטה לגמרי אחרת. כשהתחלתי ללמוד משפטים, ראיתי את עצמי נכנס לשרת את הציבור. הייתי ב׳שורת המתנדבים׳. בסיום לימודיי האוניברסיטה שיוועה לסגל הוראה, הם התחילו לבחור תלמידים מצטיינים, הציעו להם לעשות דוקטורט במשפטים בחוץ לארץ ובתמורה יחזרו ללמד בפקולטה לשנתיים. גם אז היה ברור לי שאני בוחר מקצוע שמערב אותי ככל שניתן בענייני ציבור״.

״מלכתחילה כאשר המדינה הייתה כ״כ פוליטית ׳חרות׳ כמפלגה חדשה הייתה צלולה בעיקרה. אני בחרתי ללמד נושאים חברתיים. אחד מהם זה המשפט המנהלי והשני, דיני עבודה. ב1969 הקימו לראשונה את בית הדין לעבודה זה היה בעקבות שביתות פראיות. ההסתדרות התנגדה להצבת השם שלי כנציג הציבור בבית הדין לענייני עבודה. הם ידעו עליי שאני לא חבר הסתדרות וזה היה דבר נדיר אז. לא הייתי חבר הסתדרות ומשום שלימדתי דיני עבודה וחשבתי שאני צריך לשמור על ניטרליות״.

על ׳הפרשה׳: ״מונתה וועדה בראשותו של פנחס רוזן, מאחוריה אשכול, הם היו צריכים להחליט מי נתן את ההוראה ב-1954? הייתה אז מחלוקת גדולה. ניקו את שר הביטחון לבון. בן גוריון לא השלים עם ההחלטה הזאת. בן גוריון תקף אותם בכל החזיתות. הוא אמר שהוועדה הוקמה בחטא, זאת הייתה וועדת שרים והוא אמר שצריך להקים וועדת חקירה ממלכתית. הוא הקדיש את עצמו למאבק הזה שהוא ראה אותו מאבק על הצדק. בין היתר הועלתה וועדה ובעיקר נגד שר המשפטים, פנחס רוזן, שהוא פעל באופן בלתי חוקי שלא שמע את פלוני ואלמוני. פנחס רוזן מאוד נפגע. הוא ביקש חוות דעת משפטית. הוא פנה אליי וביקש שאני אבדוק את הנושא הזה. עשיתי על זה מחקר מאוד יסודי. זה היה די תקדימי אז. כתבתי למה דעתי, מבחינה משפטית, הם לא היו צריכים לשמוע את פלוני ואלמוני. זה היה הצעד הראשון שלי בציבוריות״.

על תפקיד היועמ״ש: ״אהרון ברק הוא חברי מהפקולטה למשפטים, הוא צעיר ממני בכמה שנים, התקדמנו ביחד. בשלב מסויים הוא היה אסיסטנט שלי. אמרתי לו זה מצחיק אנחנו חברים. הוא נתמנה להיות יועץ משפטי לממשלה צעיר ביותר. הוא נחשב כעילוי מגיל צעיר. אני נבחרתי במקומו לעמוד בראש הפקולטה למשפטים. יום אחד אני מקבל טלפון מלשכת שר המשפטים שהשר רוצה לבקר בפקולטה. בא שמואל תמיר, נפגשנו פעם ראשונה בחיים, שבועות אחדים לאחר מכן קיבלתי שוב טלפון מתמיר שהוא מבקש להיפגש איתי. לא היה לי מושג על מה. נפגשתי איתו. הוא סיפר לי שהוא מחפש מחליף לאהרון ברק והוא ביקש לדעת אם אני מוכן להיות מועמד. זה בא לי בהפתעה. לא ציפיתי לזה. ביקשתי יום יומיים לחשוב על זה. אמרתי שאני צריך להתייעץ מפני שכך ראוי לומר, אלא משום שאני ראיתי את המשפחה של ברק. ראיתי אותו חוזר הביתה בערב, הולך לישון. המשפחה לא הייתה קיימת פיזית בשבילו. מי שמשלם את המחיר זה המשפחה. הם אמרו לי ׳אם אתה רוצה, קדימה׳.

״התברר לי לאחר מכן שתמיר שאל את ברק על מי הוא ממליץ. ברק נתן לו שני שמות, את חשין ואותי. תמיר חשב שלחשין אין מזג של יועץ משפטי לממשלה. את כל זה לא ידעתי. אחרי יומיים טלפנתי ואמרתי ׳אני מוכן׳. בדיעבד התברר לי שהוא בא עם השם שלי לבגין. לבגין הייתה בעיה משום שמי שהציע אותי היה תמיר, שהיה ה-יריב של מנחם בגין. תמיר היה היחיד שהעז להתמודד כנגד בגין על ראשות המפלגה. בגין זכר את זה. תמיר היה חשוד ומועמד שמקובל על תמיר חשוד. דבר נוסף, הוא לא שמע את שמי מעולם. הוא לא ידע לאן אני שייך ולכן הוא התנגד״.

וגם: על ההחלטה בתיק שמואל פלאטו שרון. 

לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD