עמיקם נורקין (א׳): ״׳טסתי׳ בהדמיית מבצע תקיפת הגרעין האיראני. היו לנו הישגים לצד אבדות. לא כל טייסינו חזרו מאיראן לבסיסם בשלום״

אלוף עמיקם נורקין, זה שנה וקצת במילואים, נוהג לומר, בעקבות ניוטון והסברו לראייתו למרחקים, שכמפקד ה-18 של חיל האוויר עמד על כתפי 17 ענקים. לכאורה, כמי שסומן לגדולות עוד לפני כמעט רבע מאה, בהיותו סגן-אלוף בין עשרות טייסי-חוד שאפתנים, נורקין היה תמיד ענק בהתהוות, אך כשצוללים לפרטי סיפורו מתגלה תמונה שונה, שהאקראיות הנסיבתית פוגשת בה את ליבת האישיות.

ראשיתו בעמק יזרעאל, במושב בית שערים ובלימודיו בנהלל וכשמטוסי בסיס רמת דוד משמשים לו חופה רועמת, היתה לנורקין תשתית. מהוריו, במשק המשפחתי ״המסודר כבית מרקחת״, ינק אחריות, רצינות ומוסר עבודה; הבא לפרנסך, השכם לפרנסו. בגיל המופלג שש, על סף פנסית גישור במושגי החקלאים, נשלח לגיחת סולו בטרקטור. והיה גם רקע המשפחה המורחבת, בטחון ושכול וצנחנים.

טייסת 133, מלכת הקרב של האפ-15 מאמצע שנות ה-70׳ ועד להגעת ה״אדיר״, היתה תבנית תל נוף בחרותו של נורקין, מסג״מ טרי ועד למפקד-סא״ל, עם גיוון-ביניים להכרת הפנטום והאפ-16. אבל בעיניו, אותן עיניים שצה״ל נכשל בבדיקתן הרפואית, הוא לא נועד להיות טייס-קרב. כשתי פסיעות היו בינו לבין החלטות לשירות כקצין-לוחם בסיירת מטכ״ל או כטייס מסוק. רק כשנותב למקומו הטבעי בייקום התבלט במהרה כאפרוח בן-יומו המעז לקרקר בין התרנגולים הגאים של 133, שמו טס לפניו והוא זכה גם בחוויית ההקמה של חלוצת טייסות ה״סופה״.

בחלק ראשון משניים בשיחה על חייו ואהבותיו - המשפחה, הטיסה, המדינה - עם אמיר אורן, בסדרה חדשה של ההסכת ״אפרכסת״, מגולל נורקין את השקפתו על תפקיד חיל האוויר, טייסיו והמערכת המאפשרת להם למצות את יכולותיהם. הוא מספר על דרכו למעלה, כראש מחלקת המבצעים בתקופות המערכה בלבנון ב-2006 ותקיפת הכור הגרעיני בסוריה לאחר שנה, כמפקד בסיס תל נוף, כראש להק אוויר לצד מח״א אמיר אשל בהשקת ״המערכה בין המלחמות״ (מב״ם) וכאלוף במטה הכללי, ראש אגף התכנון, עד לפסגת השאיפות, שם זמני - מח״א. ארבע שנים ושמונה חודשים כמצביא האווירי של ישראל. כל מה שיעשה מכאן ואילך לא יתקרב לעוצמת הריגוש והאחריות.

במסגרת בניית היכולות ותירגול התוכניות למבצע נגד הגרעין האיראני, אם תורה כך הממשלה וללא זיקה ישירה לשאלה אם הרמטכ״ל (איזנקוט ואחריו כוכבי) ומח״א ימליצו על כך, בוצעו הדמיות, סימולציות, של פקודות משימה. נורקין ״טס״ בגיחה קרבית מדומיינת כזאת. האמנם המשימה הושלמה בהצלחה? מאופק כדרכו, הוא מגיב במשוב מאוזן: היו הישגים, אך גם תקלות, לא כל המטוסים חמקו מהפלה בשמי איראן, ולא כל הטייסים שצנחו שם חולצו בשלום ושבו לבסיסיהם ולמשפחותיהם. מבצבץ מתמצית זו כפל הזהויות של קצין בכיר מאד, שני באחריותו בצבא רק לרמטכ״ל, המבדיל בין חובתו המוחלטת כמח״א להכין יכולת למבצע לבין חוות דעתו המסוייגת כאלוף במטה הכללי על הכוונה למימוש היכולת. 

את הפיקוד על הזרוע האסטרטגית של ישראל העביר לשכנו מהעמק, תומר בר, חודשים מעטים לפני הסתערות נתניהו ושותפיו על מערכת החוק, שחוללה את תגובת מילואי חיל האוויר וקלעה אותו לאחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיו. על מח״א מול מחאה, ובמשתמע, האם ייתכן דו -קיום ישראלי בין בית שערים למאה שערים - בחלק השני.

״אפרכסת״ עם נורקין: ערכה נעה עמיאל לביא, הוקלט באולפני ProCast ברמת גן

אמיר אורן בטוויטר - Rimanero