אלי מיכלסון: ההיסטוריה בצה״ל, בין מפקדים, מדינאים ופוליטיקאים, לעתים זהות כפולה או משולשת באדם אחד

אור ל-7 באוקטובר 2023 הבחין המודיעין הישראלי בתכונה חריגה בעזה - רחשים או התרחשות, לא היה ברור. בשיחת ועידה, עכשיו מהידועות והעגומות בתולדות ישראל, התלבטו הרמטכ״ל הרצי הלוי, ראש השב״כ רונן בר, ראש אמ״ן אהרון חליוה ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן אם יש בסימנים מעידים אלה כדי להצדיק מעבר משיגרה רגועה של אחרון חגי תשרי לכוננות חירום לקידום פני רעה עלומה.

החלטתם, להשהות את הדאגה ולהמתין לבוקר, צפויה לפרנס דורות של היסטוריונים, לצד עיתונאים, פוליטיקאים וחברי ועדות בדיקה וחקירה. ההקלטה קל ההחלטה תהיה למוצג רב-ערך ותושמע ברבים, תחילה מצונזרת ולימים במלואה. זה, בין השאר, החומר שממנו עשויה היסטוריה צבאית.

הרמטכ״ל הוא רב-אלוף שמתחתיו אלוף, ראש אגף המבצעים, שמתחתיו תת-אלוף, ראש חטיבת התורה וההדרכה, שמתחתיו ראש המחלקה להיסטוריה, אלוף-משנה בקבע או אזרח עובד צבא בדרגה מקבילה, כמו רמ״ח היסטוריה כיום, ד״ר אלי מיכלסון, לשעבר מפקד בשריון וסגן-אלוף במילואים.

המשמעות היא שבעוד ההיסטוריה, כברייה ערטילאית, מרחפת מעל לאנושות ושופטת גדולים כקטנים, בסולם הצבאי עומד מפקדם של ההיסטוריונים על שלב רביעי בגובהו בלבד. הממונים עליו ובראשם הרמטכ״ל מצפים ממנו, כדי להכין את הצבא למשימותיו העכשוויות והעתידיות, לספר להם מה באמת קרה, אך אינם מחוייבים לחלוק עם הציבור האזרחי את כל האמת, ולעתים מדגדגת אצלם אצבע ההונאה ולוחמות המודיעין והפסיכולוגיה.

במציאות הישראלית, בעייתה של המחלקה להיסטוריה מורכבת אף יותר: אין לה שוות-משקל מדינית, במשרד החוץ או בארכיון המדינה, ובכירי המטכ״ל, הרגישים למוניטין שלהם משירותם הצבאי, מגיעים לא אחת כאלופים או רבי-אלופים בדימוס לתפקידי שר הבטחון וראש הממשלה. עוד טיוטת ההיסטוריה הצבאית עוסקת במעורבותם באירועים שנויים במחלוקת והנה הם פוליטיקאים הרוצים בדרך הטבע בדימוי חיובי בלבד. רמ״ח היסטוריה יכול לשדר אדישות לגירסתם; הרמטכ״ל, או אלוף השואף להתקדם לרמטכ״ל, פחות.

לאחר שנות הקפאה והסתרה של חומרים רגישים, פוליטית יותר מבטחונית, באה תקופה חדשה של פתיחות גוברת לכותבי ההיסטוריה בצה״ל ולמפרסמיה. הסכר נפרץ. מגמה זו בולטת במיוחד ביובל ליום הכיפורים, למרות צרימות תעמולתיות המשווקות את המנה המרה של המלחמה המיותרת ברוטב צבאי ולאומי סמיך. ברור לחלוטין שאילו אותם חומרים עצמם נאספו, נחקרו, נכתבו ופורסמו ללא חותמת צה״ל, הנימה המלווה את המאזן היתה מסוייגת יותר, ובושות המטואטאות מתחת לשטיח היו מאווררות. איש - בפנים - בל יקעקע את המותג המתרפט של הצבא המוסרי ביותר בעולם. 

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, ערב מתקפת חמאס ובחלוף יובל מיום הכיפורים, השתבח ד״ר מיכלסון במרכולתו הטרייה, בלי להתכחש לקשיים הנובעים מעצם היותה של המחלקה מסגרת צבאית. מי כמוהו מבין שאין טעם בייפוי מציאות אפרורית, או לבושת חקי, כי בבוא היום עוד יימצא היסטוריון שיחקור את ההיסטוריה של המחלקה להיסטוריה.

הפקה: איתמר אורן
תפעול: גיא עייני
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast