שלמה רז על סיירת גולני, העיתונות במבט פנימי וחיצוני וביקורת המדינה מגולדברג עד אנגלמן

לאחר כשלושה עשורים כעיתונאי פעיל - פלילים, מפלגות, משפט דמיאניוק, וושינגטון - עבר שלמה רז מצד המסקר לצד המבקר, או לפחות דוברו של המבקר. הוא התמנה לדובר משרד ביקורת המדינה וניהל את קשריו עם העיתונות בתקופות המבקרים מיכה לינדנשטראוס ויוסי שפירא.

רז התגייס לסיירת גולני בשנים שבין מלחמות ההתשה ויום הכיפורים. ב-1973 ולאחריה, עד לתום שירותו הסדיר, היה מפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדודי החטיבה והתוודע לרובאים הרגילים, כביכול, שהתגלו לו כמקצועיים ונועזים לא פחות מלוחמי הסיירת המהוללת.

העיתונות קסמה לו, אף שלקראת גיוסו העדיף יחידה קרבית נבחרת על גלי צה״ל. זמן-מה עבד בתחנה הצבאית וממנה עבר לקול ישראל ולטלוויזיה. בפרק מעניין במיוחד שידר מוושינגטון, בשנותיהם של  שני נשיאים, שלושה ראשי ממשלה ושלושה שגרירי ישראל.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משחזר רז איך כדובר משרד הביקורת ראה איך עמיתיו לשעבר בעיתונות מתפקדים מול טיפוסים שונים כלינדנשטראוס ושפירא, התאכזב מההטייה בסיקור פרשת הרפז ושמע את נתניהו ״צורח בטלפון״ על מבקר שהעביר עניין מסויים ליועץ המשפטי לממשלה. זהו אותו נתניהו שנתקע לצערו, בגילגולו העיתונאי של רז, ללא אמצעי תשלום לפרעון חשבון הקפה. 

רז מבכה את גלישת מוסד המבקר במדרון האיכות והממלכתיות, תחת אנגלמן שהתמנה בעליל כמתניהו של נתניהו. כשלעצמו, הוא אומר שבמגעיו הדוברותיים עם עיתונאים מעולם לא שיקר, רק לא תמיד נידב תשובה למה שלא ידעו לשאול.

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל בדרשי